האהבה שלי לצבעים התחילה
בגיל צעיר, כשהייתי ילדה קטנה היה לי סבא צייר, צייר אמיתי כזה שמצייר בצבעי שמן
על בד, רושם בפחם וגם מצייר יחד איתי עם צבעי הפנדה והטושים שלי. עד היום ריחו של
מחסן הצבעים שלו חרוט בזיכרוני...
מגיל צעיר נחשפתי לעולם
האומנות אהבתי להביט ביצירות אומנות, להביט בטבע ובנוף הפתוח ובעיקר לצייר בעצמי
במשך שעות. הוריי שזיהו את הכישרון רשמו אותי לחוגי אומנות רבים מה שרק פיתח אצלי
את התחום.
יותר משאהבתי לצייר אהבתי
לאפר אז עוד לא ידעתי את זה אבל כבר בגיל 5 בערך "איפרתי" את אוסף בובות
הברבי שלי ושל אחותי... בנוסף לזה עשיתי להן סטיילינג התאמתי בגדים ואקססוריז
ועיצבתי בגדים חדשים.
כשנמאס לי לאפר את הבובות
עברתי ל"אפר" את אחותי הקטנה ממני כמעט בשנתיים, אתם יכולים לתאר לעצמכם
מה אמא שלי חשבה על זה...
בתור ילדה החג האהוב עליי
ביותר היה פורים בגלל הצבעוניות והשמחה ועד היום החג הזה מקפיץ לי משהו בלב, אני
זוכרת איך הייתי מתכוננת זמן רב לפניי ומאבזרת את התחפושות שלי ושל אחיי.
בהיותי בכורה נהגתי להפעיל
את ימי ההולדת של אחיי הקטנים ולא פעם תפקדתי כליצנית עם המון צבעים עליזים בפנים.
להתאפר בעצמי התחלתי
בסביבות גיל 16 אני בלונדינית טבעית כך שהריסים והגבות שלי ממש בהירים לכן הדגשתי
אותם מעט וכמובן איך אפשר בלי שחור בעיניים והסתרת פצעונים עם קצת מייק אפ מוצק.
בצבא שירתי בחיל רפואה
בתפקיד 'סייעת רופא שיניים' גם תחום הקשור לבריאות ואסתטיקה
פעמים רבות כשאני מקרצפת את
מברשות האיפור שלי זה מזכיר לי איך הייתי מסטרלת את כליו של רופא השינים.
כבר בהיותי חיילת נרשמתי
לקורס עיצוב ואיור אופנה ב'שנקר' זכיתי לעבור אותו אצל מעצב יוסי קצב האלוף. ושוב
הייתי מוקפת צבעים וטקסטורות.
עם השחרור עבדתי בתחום אפור
שממש לא מתאים לי ביטוח (כן מודה באשמה) ואחרי כ 3 שנים אפורות החלטתי ללמוד
בישול, למדתי ב'תדמור' עבדתי במקביל במסעדות תל אביביות ושוב הייתי מוקפת בצבעים,
טעמים וריחות.
עם השנים הקמתי עסק עצמאי
העוסק בסדנאות בישול לילדים ונקרא 'אהבה במטבח' ובהמשך הזמן זכיתי ללמוד גם לימודי
קונדיטוריה.
אני מאד אוהבת את המטבח,
מפתחת מתכונים משלי מכינה הרבה אוכל של סבתות (יש לי שתיים שיחיו אחת ילידת
אפגניסטן ואחת ילידת מצרים כך שספגתי מהן המון) וקוראת המון
בתחום.
את לימודי האיפור עליהם
חלמתי מגיל צעיר (הייתי בטוחה שזה הדבר הראשון שאלמד עם השחרור) זכיתי להגשים בגיל
מבוגר יחסית בעצם כעשור אחרי השחרור הייתי כבר כמעט בת 30 וזו הייתה מתנת
ה"גירושין" שלי לעצמי. סוף סוף היה מותר לא הייתי חייבת דין וחשבון לאף
אחד, לא היה מי שיגיד לי שזה יקר וחבל על הכסף, שבשביל מה אני צריכה את זה
וכאלה... היה פשוט תענוג צרוף ומתמשך שלי.
ובכל שבוע הייתי מחכה
לשיעור ולזמן איכות שלי עם עצמי בעולם הצבע והיופי.
למדתי אצל 'ירין שחף'
והייתי מאד מרוצה מאז הלימודים הגעתי לסדנאות והשתלמויות אצל כל מיני מאסטרים
באיפור על מנת להעשיר את הידע ואני תמיד נמצאת עם האצבע על הדופק, בודקת מוצרים
חדשים וטכניקות חדשות
אני פשוט אוהבת לאפר אוהבת
לראות את הלפני ואחרי ואוהבת להוציא מכל מאופר/ת שלי את המיטב.